הסעות בטיחותיות למוסדות חינוך

על-פי חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות, התשנ'ד - 1994, זכאים ילדים עם צרכים מיוחדים (בהתאם לרשימה שפורטה בתקנות) להסעה מביתם לבית-הספר בו הם לומדים ובחזרה. האחריות לארגון ההסעות היא על הרשות המקומית בתחומה גר הילד. הרשות, ולא המשפחה, היא אשר צריכה לממן את ההסעות. בשנת 2002 הורחב החוק, והוחל, בשינויים קלים, גם על פעוטות בגילאי שנה עד שלוש שנים, הלומדים במעון יום שיקומי.

בנוסף, על-פי תקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים (כללים ומבחנים לזכאות להסעה ולליווי) (תיקון), התשנ'ח - 1998, ילד זכאי לליווי של אדם מבוגר, נוסף על הנהג, אם הוא משתייך לאחת משלוש קבוצות:

  1. ילד הזכאי לחינוך לפי חוק החינוך המיוחד, אשר ועדת השמה קבעה כי הוא ילד עם מחלת נפש, אוטיזם, הפרעות התנהגות קשות, פיגור עמוק (סיעודי) או קשה או בינוני.
  2. ילד עם שיתוק מוחין או עם מוגבלות פיסית קשה.
  3. ילד, אשר ועדת החריגים שבמשרד החינוך קבעה כי הוא זכאי לליווי. במקרים של חילוקי דעות בין ההורים לבין הרשות המקומית, אפשר לפנות לוועדת החריגים.

לחוק הסעות בטיחותיות לחץ כאן