|
הקבוצה החברתית שלנו הוקמה לפני ארבע וחצי שנים, על ידי העובדת הסוציאלית שלומית ויליאן מארגון איל"ן ונעמן רייז מארגון קו לחיים. הקבוצה מורכבת מחברים בעלי נכות הסובלים חלקם משיתוק מוחין וחלקם מניוון שרירים. בנוסף לחברים הנכים ישנם גם מתנדבים שאינם נכים, ומהווים חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהקבוצה. כל החברים בני 18 ומעלה. חברי הקבוצה מתקבצים מראשון לציון, רחובות והסביבה, לפגישה שבועית בת כשעתיים, באשכול הפיס שבמתחם תיכון מקיף ז' "רביבים" בראשון לציון. בפגישות אלו אנו עורכים פעילויות גיבוש, ומעמיקים את הקשר בין החברים. כמו כן, אנו דנים בנושאים חברתיים ובנושאים הקשורים בהתמודדות עם הנכות וביחס בין החברה הלא נכה לחברה הנכה. הקבוצה התגבשה עם השנים, והיא מהווה כיום מקום שבו כל אחד יכול לשתף
ולספר כל דבר שירצה.
במסגרת פעילויות הקבוצה, יצאנו בחג הסוכות האחרון לטיול חוויתי
|
|
| במסגרת פעילויות הקבוצה, יצאנו בחג הסוכות האחרון לטיול חוויתי
ומיוחד במינו, ועוד יותר מיוחד לבעלי מוגבלויות כמונו. הטיול יצא לדרך בתשע בבוקר. נסענו מאזור המרכז בארבעה רכבים לכיוון הצפון. בערך בשעה אחת-עשרה לפני הצהרים הגענו לכניסה לפארק רמת מנשה ונחל השופט; שם התרכזנו ואכלנו ארוחת בוקר שהבאנו אתנו. הכניסה לפארק נמצאת על כביש 66, בין צומת מגידו לצומת התשבי: כשמגיעים מכיוון צומת מגידו, נוסעים עד שלט חום גדול המורה על הכניסה, כ-1 ק"מ מדרום לקיבוץ הזורע, ושם פונים שמאלה.
לאחר מכן נכנסנו בשיירה לתוך הפארק, וחנינו בחניון החרובים הצמוד לכניסה למסלול נחל השופט המעגלי. בעזרת המתנדבים, התחלנו להתקדם במסלול, שהוא מסלול הנחל הנגיש ביותר לנכים שראיתי מימי, וכל זאת תוך ליווי, הדרכה והסבר על הנחל, השמורה וההיסטוריה של המקום מפי
|
|
| מדריכה נחמדה בשם אפרת, מעמותת
לוטם - לימודי טבע משולבים.
הרמפות המיוחדות הובילו אותנו לאורך הנחל, בין העצים וצמחיית הנחלים, ואפילו הצלחנו לראות את המים. המסלול עובר דרך מעיין שכבה, מערה גדולה ששמשה למגורים,טחנת קמח, מפל מים קטן וברכת-מים. לאורך הדרך ראינו כמה מערות קטנות נוספות שנוצרו בסלע בשולי הנחל. לאחר מכן חזרנו למכוניות ונסענו לחווה שבעמק השלום – במרחק 5 דקות נסיעה מהנחל, לסדנת ייצור יין. בחווה זו מפעילה
עמותת לוטם משנת 1995
מרכז להדרכת טיולים בנושאי טבע וידיעת הארץ.
התאספנו בגת שבחווה, ושם קיבלנו מהמדריכה הסבר על ההיסטוריה של המקום, על הגת עצמה ועל יין וייצורו. לאחר ההסבר קיבלנו אשכולות ענבים טריים שנשפכו לתוך הגת. כל מי שרצה הוזמן לשטוף רגליים או גלגלים ולרמוס את הענבים לצלילי מוסיקה שהעצימה את החוויה עוד יותר. לאחר הדריכה המשותפת אספו המדריכה וצוות המקום את המיץ שהצטבר
|
|
 |
 |
| בתחתית הגת ונתנו לנו לשתות ממנו. אל דאגה, זה נעשה כמובן רק לאחר פסטור המיץ, כלומר חימומו לטמפרטורה גבוהה כדי לטהר אותו, שאחריו, עובר המיץ צינון לשיפור הטעם. מיץ הענבים, שהוא רק התוצר הראשוני של תהליך ייצור היין, היה בהחלט טעים. כנראה שמאוד נהנינו כי הזמן טס, והשעה הייתה כבר 15:30. חזרנו למכוניות ונסענו
ליקב מורד שביוקנעם עילית, הנושקת לפארק. היקב מתמחה בייצור יינות שיכר, כמעט מכל פרי, ירק או צמח תבלין - כך למדנו מסרטון ההדרכה שראינו במקום. לאחר מכן, טעמנו שיכר פסיפלורה, ומי שרצה יכול היה לקנות בקבוקי משקה מתוצרת המקום. הסיור במקום, כולל הסרט והטעימה, ניתנים ללא תשלום. כשסיימנו השעה כבר הייתה 17:15.
במרחק שלושים מטר משם נמצאת מסעדת הטעם של אימא, מסעדה עירקית אליה הגענו די רעבים אך מאד מרוצים. לאחר הארוחה, בסביבות
19:00, נסענו חזרה לאזור המרכז, ומשם כל אחד לביתו.
|
|
 |
 |
|
חשוב לציין שהטיול אורגן על ידי הקבוצה בלבד,
ומומן באופן פרטי על ידי החברים, וכמו כן, שהנסיעה נעשתה ברכביהם הפרטיים, הגדולים והמותאמים של ארבעה מחברי הקבוצה. דבר נוסף וחשוב מאד, הוא ההזדמנות בשבילנו, חברי הקבוצה הנכים, להודות מעומק הלב לחברי הקבוצה המתנדבים שאינם נכים, שללא עזרתם ותמיכתם הטיול לא
היה יוצא לפועל, וכן לעמותת לוטם ובמיוחד לאפרת המדריכה, שהפכו את הטיול לחוויה בלתי נשכחת.
ובנימה אישית אוסיף, מי ייתן וירבו טיולים כאלו בהמשך.
|
כתב: יוני צ'יפרוט, חבר הקבוצה החברתית.
[ערך והוסיף תמונות: דויד (דייב) לוי – גם הוא חבר בקבוצה החברתית.]
|
|
|
