דושן - הודעה לעיתונות על פרסום צפוי מטעם AFM (העמותה הצרפתית למחלות נוירו- מוסקולריות)העומד להתפרסם בעיתון Science

ההודעה מאזכרת מאמר מדעי שהיה אמור להתפרסם בעיתון היוקרתי "Science" באותו יום (ולכן גם ה"אמברגו" על פרסום ההודעה עד לשעת הפרסום הצופייה ב- Science). המאמר דן בניסוי שבוצע במודל של עכברים בהם הושרתה תסמונת Duchenne שבמהלכו הצליחו החוקרים לתקן באמצעים של התערבות גנטית (ולו גם לזמן מוגבל וקצוב) את הפגם בתפקוד השרירים בתסמונת זו.

עבודת מחקר זו ניצלה מספר טכניקות ידועות, אך חדשות כדי להחדיר גן "מתוקן" לשריר הרגל של העכברים:

טכניקה ראשונה היא החדרת חומר גנטי (במקרה זה חומצה ריבונוקלאית (RNA) לתוך התאים בשריר בעזרת וירוס בלתי אלים מסוג AAV. זוהי טכניקה בת 10-15 שנים בעזרתה מנצלים את כושר ההדבקה והחדירה של הווירוס דרך ממברנות התאים ויכולתם לגרום לשכפול הגן בתוך התאים, תוך ניצול מערכת השכפול של התאים (דבר הקורה גם בהדבקה ויראלית רגילה).

טכניקה שנייה היא שיטת "דילוג האקסון" :("Exon skipping") רצף הנוקליאוטידים ב-RNA כולל גם קטעי קוד המקודדים למשמעות מסוימת את חומצת הגרעין. קטעים אלו נקראים "אקסונים" והסדר שלהם ברצף הינו חשוב ביותר. במחלות גנטיות מסוימות כמו ב- Duchenne יש שגיאה באקסון אחד או יותר ולפיכך כל מערכת השכפול, התרגום וממילא גם בניין השריר מחומצות אמיניות – נפגע. הדבר דומה לאדם המשנן שיר, או למשל רצף אלף-בית היכול לחזור עליו כל זמן שאין מפריעים לו באמצע. אם הוא מופרע – הוא מנסה להתחיל לדקלם את השיר מחדש מהתחלה. גם בתאי גופנו מתורגם רצף בסיסי חומצת הגרעין מן ההתחלה אל הסוף ואם קיימת שגיאה באחד האקסונים נעצר התהליך ומנסה להתחיל מחדש, כמובן ללא הצלחה, כי השגיאה הקיימת חוזרת שוב ושוב. בעזרת תהליך של "חיתוך" המולקולה ("Splicing") והחדרת רצף של אקסון אחר (במקרה זה, RNA מסוג 7-U (במקום אקסון מס. 23) מתעלם התא מן השגיאה וממשיך בבניית השריר.

הווירוס המשמש כ"חץ" (או "וקטור") להכנסת החומר הגנטי 7-U ע"י יצירת קומפלקס היברידי של U7-AAV.

במחקר זה הוזרק לשריר הרגל של עכברים בוגרים בני 8 שבועות בצורה רציפה (עירוי פרפוזיה) הקומפלקס הויראלי U7-AAV. ובעקבות ההזרקה נמצא בסיבי השריר של העכברים החומר החסר בתסמונת Duchenne – "דיסטרופין". הדיסטרופין הופיע בשריר לאחר כ-4 שבועות מן ההזרקה ברוב הסיבים ורמתו נותרה קבועה במשך יותר מששה חדשים.

תוצאות אלו שנבעו מהתערבות חיצונית בתהליך הביטוי הגנטי פותחות אפיקים חדשים לטיפול תרופתי בשורת מחלות גנטיות וביניהן גם Duchenne. עבודת המחקר הזו מדגימה כיצד ניתן לנצל שיטות מתוחכמות שפורסמו ע"י חוקרים שונים לצורך טיפול גנטי ומציאת פתרונות מתוחכם.