פרסומים מדעיים מתקיימים בכמה רמות:

א. פרסום מלא
בעיתון (ירחון או דו-ירחון) מדעי הכולל הקדמה, תיאור שיטות המחקר, פירוט הממצאים והתוצאות ודיון בהם. בסוף המאמר מתפרסמת תמיד רשימת מקורות (References) של מחקרים הקשורים לנושא המחקר, לתיאוריות הנדונות בו ו/או לשיטות המחקר. פרסום מחקר כזה עומד רק לעתים רחוקות בפני עצמו ולרוב הינו חלק ממערך גדול למדי של פרסומי מחקרים של כמה קבוצות מחקר, שחלקן מסכימות ביניהן לגבי התיאוריות והממצאים, חלקן חולקות אלו על אלו וחלקן משלימות זו את זו לקבלת תמונת תצריף ("פאזל") של הנושא הנדון. יש לזכור כי מעבר למטרה ה"קדושה" של שיתוף הקהילה המדעית בממצאים, ו/או השלמת התמונה הידועה לגבי הנושא הנדון, ו/או הבעת חילוקי דעות על מחקרים אחרים, קיימים גם כוחות מניעים אחרים לפרסומים המדעיים שהם לגיטימיים לא פחות: א. קידום מדעי אישי, קידום מסחרי, ניגוח ברי פלוגתא מדעיים, קידום או זירוז קבלת מענקי מחקר.

ב. הודעה קצרה (Short Communication or notice) לעיתונות המדעית
לעתים סבורים החוקרים כי תוצאות מחקריהם הם כה מעניינים והם בבחינת "חדשות מרעישות" (לאו דווקא בתחום ריפוי המחלה, אלא אף בתחום העלאת השערה לגבי מנגנון המחלה, או פעולת התרופה, שהם ממהרים לפרסם את ממצאיהם אף בטרם קיבלו אישוש וביסוס מדעי מספיק להשערתם.בתחום הרפואה ניתן למנות בין אלו את "תיאורי המקרה" Case reports"" המתארים בדרך כלל מקרה בדיד, או מקרים אחדים של מהלך מחלה, או תגובה לא צפויים, או שלא תוארו קודם לכן לטיפול מסוים. מטרת פרסום "תיאור מקרה" הוא להסב את תשומת לב הרופאים האחרים בתחום למהלך חריג של מחלה, לתופעות לוואי לא שגרתיות של תרופה ידועה, לעיתים גם תופעות לוואי חיוביות (לדוגמא: פעילות האספירין ששימש קודם לכן רק להורדת חום ו/א כאב, בירידה בתחלואה של התקפי לב). פרסומים כאלו הם בבחינת "תפיסת מקום בכורה" בתחרות המדעית או אף העסקית (לקראת פרסום פטנט), ולעתים הם משמשים גם את החוקרים במאבקם בתחרות להשגת משאבי מחקר ו/או לקידום מקצועי במוסדם.

ג. סקירה מדעית רחבה
"Review" מדען, או קבוצת מדענים סוקרים את כל אשר ידוע ופורסם עד לאותו מועד בנושא הנדון. סקירה כזו היא מעמיקה ורחבה באותה עת ומתפרסמת בד"כ בעיתונות מדעית יוקרתית ובעלת מוניטין. סקירות כאלו מהוות לעיתים גם בבחינת "תמרורי דרך" או "צומת החלטות" למעצבי המדיניות הרפואית לקביעת דרכי הטיפול המומלצות ומוצאות במקרים רבים גם את דרכן אל ספרי הלימוד והעיון המשמשים את הרופאים.

ד. פרסום פופולארי
חדשות לבקרים אנו מתבשרים מעל דפי העיתונות העממית (הארץ, מעריב, ידיעות אחרונות, New York Times וכו' על תרופות חדשות, שיטות טיפול חדשות או על תגלית מדעית אחרת לאו דווקא בתחום הרפואה. פרסומים אלו נכתבים בידי "כתב(ת)נו לענייני מדע / רפואה / חקלאות שבד"כ אינם מבינים בתחום, ונוטים לסופרלטיבים ו"הגזמות" באשר ליעילות התרופה או הטיפול. לעיתים קרובות אף אינם מבחינים בין שלושת סוגי הפרסומים לעיל והמשקל היחסי שיש לתת לכ"א מהם. גם הציטוטים מתוך החלקים המדעיים אינם תמיד מדויקים ולפעמים גם ניתנים במשמעות הפוכה.
יש לזכור כי לא דין מאמר (מסוג כלשהו) המתפרסם בעיתון איזוטרי ונידח כדין מאמר המתפרסם בעיתון יוקרתי ובעל מוניטין עולמי!
חלק ממאמרים (או הודעות קצרות המתפרסמים בעיתונים מדעיים שוליים מוצאים את מקומם שם לאחר שנידחו ע"י הביקורת המדעית בעיתון יוקרתי, או כיוון שממילא הניחו המחברים-מדענים כי יידחו בשל חוסר הביסוס המדעי, הבדיקה הסטטיסטית של הממצאים, או ניסוח מגמתי מדי. רק המומחים בכל תחום המצויים במגוון העיתונים העוסקים בתחומם יודעים לזהות לא רק מהי רמת העיתונים בתחומם, אלא גם מהי רמת מוסדות המחקר שהם המקור לפרסום. לא דין עיתון כ" Science ", " Nature " או "New England Medicine" כדין "הרפואה" או Texas Journal of Medicine" ", ממש שלא דין מכללת "מדיסין" כדין ביה"ס לרפואה "הדסה" בי-ם.